רות קרא-איוונוב קניאל

טרגדיה

  הִנַּחְתִּי סַכִּין עַל הַשֻּׁלְחָן אֵינִי יוֹדַעַת עָלַיִךְ דָּבָר אֲנִי כּוֹתֶבֶת מִשִּׁבְרוֹן לִבֵּךְ שֶׁכְּבָר אֵרַע מֵהַסַּעַר וְהַפְּגָם שֶׁכָּל חָמְרֵי הַנִּקּוּי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יְכוֹלִים לַהֲסִירָם  

Read more »

*

  הַפַּחַד שֶׁלָּנוּ נִשְׁאָר מִכְתָּב סָגוּר, חֲלוֹם שֶׁלֹּא פֹּרַשׁ, לַיְלָה שֶׁלֹּא הָיָה. הַיַּחַד מוֹתִיר שֹׁבֶל כִּתְמֵי דֶּמַע, יָם קָטָן עַל הָרִצְפָּה בְּאֵיזוֹ שָׂפָה נָמוּת וּבְאֵיזוֹ

Read more »

גם כי תלך

  אֵיךְ תֶּחֱצֶה לְעֶבְרִי אֶת הַסַּף וַהֲרֵי אֵינֶנּוּ רַק מָסָךְ   אוּלַי אֵלֵךְ אֲנִי אֵלֶיךָ אַחֲצֶה אֶת הַנָּהָר בְּהָרֵי הַחֹשֶׁךְ אַחֲצֶה שְׁנֵי נְחָשִׁים חֵצִי נִשְׁמֹר

Read more »