בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָרֵאשִׁית. וּמֵאָז יֵשׁ זְמַן. בָּאוּ הַיְּהוּדִים וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר. בָּאוּ הַנּוֹצְרִים וְאִפְּסוּ שְׁעוֹנָם לְפִי הֻלֶּדֶת אֲדוֹנָם. וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁכִּיְּלוּ אֶת הַסְּפִירָה לְפִי הַהֲגִירָה. תָּמִיד צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ
לא כָּל מַה שֶּׁקָּרֵב אֵלֶיךָ, קָרוֹב אֶצְלְךָ. זְאֵב בַּשָּׂדֶה, לְמָשָׁל. אוֹ קְצֵה הַר אֶל תְּהוֹם. אַךְ עַל סַף נָפְלְךָ – לֹא נִשְׁמַעַת הִסְתָּעֲרוּת אָבְדָנִית, וְיֵשׁ
זְמַן קִנֵּן עַל עֵץ, וְנִקֵּר בְּנוֹצוֹתָיו. עַל אַף הַיְּדִיעָה, אֵיזוֹ הַפְתָּעָה לִשְׁעֹט אֶל הַתְּהוֹם לִפְנוֹת יָמִינָה! (צָעַק אֶחָד) שְׂמֹאלָה, שְׂמֹאלָה! (תָּבַע אַחֵר) בְּמַקְבִּיל עָלָה מִלְּמַטָּה
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
