התמונה הדמוגרפית העכשווית של העם היהודי המפוזר בין ישראל לתפוצות איננה תמונה חדשה. היא דומה להפליא לתמונה שנשקפת מהמקורות ההיסטוריים של תקופת התלמוד, מהמאה השלישית
יִתָּכֵן בֶּאֱמֶת – עֵד חֲכַם הָרָזִים! – כִּי דְּרוּשִׁים לָנוּ שְׁנֵי מֶרְכָּזִים. בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּפְרַח וְתָשִׂישׂ, יִשְׁכְּנוּ חַכְמֵי טְבֶרְיָה, מָרוֹקוֹ, טוּנִיס. אֲבָל יֶתֶר חַכְמַיָּא וּשְׁאָר
קִרְאִי לִי: בָּבֶל. זֶה יוֹתֵר מִיּוֹבֵל מְצַמֵּחַ אֲנִי נְהָרוֹת וְגָלוּת. קִרְאִי לִי: יָם. מְקַנֵּן בִּי חֲשָׁשׁ מְסֻיָּם שֶׁאֲנִי שֵׁפֶל וְגֵאוּת וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּקְרְאִי לִי עַם?
The current demographic portrait of the Jewish people, distributed as it is between Israel and the Diaspora, is not new. Indeed, it is remarkably similar
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
