נְיוּ-פּוּמְבְּדִיתָא
יִתָּכֵן בֶּאֱמֶת – עֵד חֲכַם הָרָזִים! – כִּי דְּרוּשִׁים לָנוּ שְׁנֵי מֶרְכָּזִים. בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּפְרַח וְתָשִׂישׂ, יִשְׁכְּנוּ חַכְמֵי טְבֶרְיָה, מָרוֹקוֹ, טוּנִיס. אֲבָל יֶתֶר חַכְמַיָּא וּשְׁאָר
יִתָּכֵן בֶּאֱמֶת – עֵד חֲכַם הָרָזִים! – כִּי דְּרוּשִׁים לָנוּ שְׁנֵי מֶרְכָּזִים. בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּפְרַח וְתָשִׂישׂ, יִשְׁכְּנוּ חַכְמֵי טְבֶרְיָה, מָרוֹקוֹ, טוּנִיס. אֲבָל יֶתֶר חַכְמַיָּא וּשְׁאָר
קִרְאִי לִי: בָּבֶל. זֶה יוֹתֵר מִיּוֹבֵל מְצַמֵּחַ אֲנִי נְהָרוֹת וְגָלוּת. קִרְאִי לִי: יָם. מְקַנֵּן בִּי חֲשָׁשׁ מְסֻיָּם שֶׁאֲנִי שֵׁפֶל וְגֵאוּת וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּקְרְאִי לִי עַם?
הוֹי אַרְצִי, הוֹרָתִי, מַדּוּעַ כֹּה שָׁדוּף נֹופֵךְ וְעָצֵב? זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חוֹרֶגֶת בְּלִי מֵשִׂים עוֹלֶה עַל הַלֵּב; עַל גִּבְעָה – פִּרְחָחֵי אַשּׁוּחַ, בַּמִּישׁוֹר – יְשִׁישֵׁי

היצירה מציגה שלבים שונים של העם היהודי – מדימויים שמסמלים את השלבים ההיסטוריים של השואה והקמת מדינת ישראל, עם כל המורכבות שיש בהם, ועד ביטוי

Two thoughts about the complex relationship between Israel and the Diaspora came to mind as I sat in shul this Rosh Hashana. The first was

במאה השנים האחרונות ידעה הארץ שני אתגרים אדירים, אתגרים שלא ידעה מאות בשנים. והאתגרים – שניהם – שלובים זה בזה. האחד הוא שיבת ציון הנוכחית:

שאלת המפתח סיפור המעשה החל בעפולה בחודש מרץ 2020, כאשר נחתם הסכם שכירות בין עבוד כוכה לבין יוסי עמיאל. ימים ספורים בטרם כניסת כוכה

בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי מחפשת ללא הרף כתבות והסברים למה שמסתמן יותר ויותר כבעיה מרכזית של התקופה שלנו: הדיסאינפורמציה, הפייק-ניוז והדיפ-פייקס לגוניהם, או בעברית

מהי "אמת"? ההגדרה הפשוטה ביותר היא: האמת היא ההתאמה בין מה שאני רואה במציאות, באופן שבו אני תופס את המציאות, לבין מה שאני אומר. במילים

מסות של גויים במדינת היהודים סמוך לתחילת העשור השלישי של האלף השלישי, בשבוע הראשון של שנת 2020, פורסמו ברבים דבריו של הרב הראשי לישראל, הרב
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.