אחד המוקשים הנפוצים בסיקור של החברה הערבית בישראל הוא השימוש במונחים לא נכונים, שעלולים לפגוע בכבודם של המסוקרים. בחברה הישראלית היהודית, ולרוב גם בתקשורת העברית,
באחד מימי סגרי הקורונה הגיעה אליי הצעה ללמוד ערבית באופן מקוון, בהבטחה שתוך 12 שבועות ארכוש ידיעה משמעותית בשפה ואוכל לתקשר בה. כך הכרתי את
זֶה הָיָה הַטּוֹב שֶׁבַּזְּמַנִּים, זֶה הָיָה הָרַע שֶׁבַּזְּמַנִּים, זֶה הָיָה עִדַּן הַחָכְמָה, זֶה הָיָה עִדַּן הַטִּפְּשׁוּת, זוֹ הָיְתָה תְּקוּפַת הָאֱמוּנָה, זוֹ הָיְתָה תְּקוּפַת הַסַּפְקָנוּת, זוֹ
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
