הוֹי אַרְצִי

הוֹי אַרְצִי, הוֹרָתִי, מַדּוּעַ
כֹּה שָׁדוּף נֹופֵךְ וְעָצֵב?
זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חוֹרֶגֶת
בְּלִי מֵשִׂים עוֹלֶה עַל הַלֵּב;

עַל גִּבְעָה – פִּרְחָחֵי אַשּׁוּחַ,
בַּמִּישׁוֹר – יְשִׁישֵׁי אַלּוֹן,
בַּמּוֹרָד – עַל חוֹפֵי הַפֶּלֶג,
בְּנוֹת לִבְנֶה בִּכְסוּת שַׁבָּתוֹן;

יַד הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְצַר מִתְקֹעַ
בְּלֵב הַיַּעַר רֹמַח אָדֹם,
יוֹם תָּמִים בְּמִשְׁכַּן בְּנֵי אֹרֶן
אֲפֵלָה רֵיחָנִית וַחֲלוֹם.

הוֹי, אִמִּי, הֵן נֶחֱלֶה עָלַיִךְ,
הֵן נִתְבַּע עֶלְבּוֹנֵךְ מֵאֵל –
עַל מֻכֵּי צְהָרַיִךְ מִקֶּדֶם
עוֹד תַּרְעִיפִי נִיחוֹחַ וְצֵל.