יוני יחיאלי

כַּמָּה שָׁעוֹת אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ לִשְׁכַּב עַל הַגַּב בְּבֵית מָלוֹן בְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל מוטלת לְבַדִּי עַל אִי בְּסוֹף הָעוֹלָם וְאֵין פֹּה אִישׁ שֶׁיַּגִּיד לִי בְּעִבְרִית מָה

לַפַּחַד הַזֶּה יֵשׁ מָקוֹם שָׁמוּר הוּא נוֹשֵׁב בְּתוֹכִי בְּעִקָּר בַּחֹרֶף, בְּעִקָּר כְּשֶׁהַבַּיִת רֵיק   הוּא אוֹמֵר: הָיָה זְמַן שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לָךְ מָקוֹם בָּעוֹלָם לַחֲזֹר