מְצִיאוּת פְּצוּעָהּ שׂוֹרֶטֶת עוֹר יָבֵשׁ מְדַמֶּמֶת אֶת עַצְמָהּ סְדָקִים מְבַקְּשִׁים לְהִקָּרַע עַכְשָׁו בָּהוּל טִפּוּל נִמְרָץ פּוּלְסִים כּוֹאֲבִים שֶׁל אַהֲבָה דָּחוּף לְהָנְשִׁים תֹּם עַרְבוּת אֲוִיר
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקַשִּׁים לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָאֱמֶת מַפְחִידָה אוֹתָם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הָאֱמֶת הֵם בּוֹרְחִים לִדְרוֹם־אֲמֵרִיקָה יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֱמֶת בַּבַּיִת זֶה
אל תבוא אֵלַי עם כל האמת אַל תָּבוֹא אֵלַי עִם כָּל הָאֱמֶת, אַל תָּבִיא לִי אֶת כָּל הַיָּם כְּשֶׁאֲנִי צָמֵא, אַל תָּבִיא לִי אֶת
שאל שְׁאַל אֶת אֱלֹהַי, אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם לֹא נַחְטִיא. אַתָּה תֵּלֵךְ אֵלַי, אֲנִי אֵלֵךְ אֵלֶיךָ, הַחְלֵף אֶת פִּתְרוֹנְךָ בְּחִידָתִי. אוּלַי, אוּלַי
בְּאֶמְצַע הָ"אֲנִי" נָחַת פִּתְאֹם "אֲנַחְנוּ" בְּקֶצֶב אֵשׁ שֶׁל אַרְבַּע לְדַקָּה וְהַנְּגִיעָה הָאֲרוּרָה סִפְּרָה עַל אֵיךְ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ, כַּמָּה קָהָה לִבֵּנוּ בִּזְמַן הַהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הָאֲנִי מַרְפֵּק נָשַׁק
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָרֵאשִׁית. וּמֵאָז יֵשׁ זְמַן. בָּאוּ הַיְּהוּדִים וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר. בָּאוּ הַנּוֹצְרִים וְאִפְּסוּ שְׁעוֹנָם לְפִי הֻלֶּדֶת אֲדוֹנָם. וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁכִּיְּלוּ אֶת הַסְּפִירָה לְפִי הַהֲגִירָה. תָּמִיד צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ
כָּל נָהָר שָׁר: אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס וְלָגַעַת. עַל שְׂפַת כָּל נָהָר גָּדֵל עֵץ הַדַּעַת. וַאֲנִי כְּבָר מִזְּמָן שָׁם שְׁרוּיָה. כְּבָר תְּנוּעוֹתַי אִטִּיּוֹת. אַךְ פִּתְאֹם אֵינֶנִּי יוֹדַעַת
לא כָּל מַה שֶּׁקָּרֵב אֵלֶיךָ, קָרוֹב אֶצְלְךָ. זְאֵב בַּשָּׂדֶה, לְמָשָׁל. אוֹ קְצֵה הַר אֶל תְּהוֹם. אַךְ עַל סַף נָפְלְךָ – לֹא נִשְׁמַעַת הִסְתָּעֲרוּת אָבְדָנִית, וְיֵשׁ
זְמַן קִנֵּן עַל עֵץ, וְנִקֵּר בְּנוֹצוֹתָיו. עַל אַף הַיְּדִיעָה, אֵיזוֹ הַפְתָּעָה לִשְׁעֹט אֶל הַתְּהוֹם לִפְנוֹת יָמִינָה! (צָעַק אֶחָד) שְׂמֹאלָה, שְׂמֹאלָה! (תָּבַע אַחֵר) בְּמַקְבִּיל עָלָה מִלְּמַטָּה
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
