התהלכות

באמת

מאיר ויזלטיר

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקַשִּׁים לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָאֱמֶת מַפְחִידָה אוֹתָם

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הָאֱמֶת הֵם בּוֹרְחִים לִדְרוֹם־אֲמֵרִיקָה

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֱמֶת בַּבַּיִת זֶה כְּמוֹ מֵת בַּבַּיִת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמּוּכָנִים לָמוּת פַּעֲמַיִם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הָאֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמּוּכָנִים לָמוּת מָוֶת מְכֹעָר אֲבָל הַרְחֵק מִן הָאֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָאֱמֶת מָרָה לָהֶם מִלַּעֲנָה

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּקִיאִים מֵרֵיחַ שֶׁל אֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָאֱמֶת שׁוֹלַחַת אוֹתָם יָשָׁר לְבֵית־הַמְשֻׁגָּעִים

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמּוּכָנִים לְהִתְנַכֵּר לִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר דָּבְקָה בָּהֶם אֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַטְּחִים אֶת עַצְמָם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת בְּפּוֹלִיסָה כְּפוּלָה צְמוּדָה לַדּוֹלָר

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים אֶת הַמִּלָּה אֱמֶת הֵם שׁוֹלְחִים אֶת יָדָם אֶל הָאֶקְדָּח

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּשַׁנְּנִים לִבְנֵיהֶם שֶׁהָאֱמֶת מֵתָה וְנִקְבְּרָה וְאֵין לִקְרֹא אֶל הַמֵּתִים

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ אִרְגּוּן אַרְצִי כְּנֶגֶד הָאֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ אִרְגּוּן בֵּינְלְאֻמִּי כְּנֶגֶד הָאֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָאֱמֶת הִיא מָשָׁל וְהַנִּמְשָׁל הוּא אֱלֹהִים

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָאֱמֶת הִיא הַבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁלָּהֶם

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָאֱמֶת הִיא אוֹיֵב הַחַיִּים

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּעִידִים עַל עַצְמָם שֶׁהֵם נְקִיִּים מִכָּל רְבָב שֶׁל אֱמֶת

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֶמְצְעֵי־חִטּוּי כְּנֶגֶד הָאֱמֶת הֵם פַּרְנָסָתָם: הֵם מַמְלִיצִים

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בֹּקֶר צָהֳרַיִם וָעֶרֶב, כִּי הָאֱמֶת, בְּדוֹמֶה לִנְמָלִים

וּלְמַקָקִים, עֲשׂוּיָה לְהִתְגַּלּוֹת בְּמַפְתִּיעַ, בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, כְּאִלּוּ יֵשׁ

מֵאַיִן.

נדפס בעיתונות ב-1968. כונס לראשונה בספר 'מאה שירים', ספרי גוג, 1969. אחר כך בספר 'קיצור שנות השישים', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984. כיום נמצא ב'מכלול שירים' כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד 2016.

הערות שוליים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מדרש

בין שני הצדיקים, רבי יצחק מווּרקִי ורבי מֶנְדל מקוֹצְק, שררה אחווה ורעות. ואולם חסידיהם של אלו נתונים היו במחלוקת. פעם אחת הזדמנו שניהם לעיר אחת,

קרא עוד »

נשלים

זוֹ אֵינָה עֲיֵפוּת, אֶלָא פָּחַד זֶה אֵינוֹ רָעָב, אֶלָא מַחְסוֹר. קִנְאָה בִּלְבוּשׁ בִּקֹּרֶת אֵין זוֹ עֶזְרָה, כִּי אִם קִלְקוּל. אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת בְּתוֹכִי בְּדִיוּק בַּמִנוּן

קרא עוד »