אֲבוֹתַי לֹא הִתְפַּלְּלוּ
לְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
מִשּׁוּשָׁן צָפוּ
יַמָּה
אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
בְּצִיּוֹן.
וְעָלוּ
וְטִפְּסוּ בְּחוֹף מַעֲרָב
וְתָהוּ בְּסוֹף מַעֲרָב
וְטָעוּ בְּסוֹד מַעֲרָב
וְתָעוּ.
וַאֲנִי
בְּכֹתֶל מִזְרָח אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב
קָדִימָה
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם
אֲפַלֵּל.
מתוך "שרקיה",
הוצאת כנרת זמורה ביתן, תשס"ו
במהלך תפילת ראש השנה האחרון עלו בראשי שתי תובנות בעניין מערכת היחסים הסבוכה שבין יהדות ישראל ויהדות התפוצות. התובנה הראשונה הייתה שלאורך כל התפילה הארוכה
אתה שר צעיר וחדש, גר בחנתון ואיש ימין… מהיכן באת? ספר מעט על עצמך. בעליה לתורה אומרים: יעמוד עמיחי בן איתן וקמיל – הכול
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
