לא כל מה שקָרֵב אליךָ, קרוב אצלךָ

לא כָּל מַה שֶּׁקָּרֵב אֵלֶיךָ, קָרוֹב אֶצְלְךָ.
זְאֵב בַּשָּׂדֶה, לְמָשָׁל. אוֹ קְצֵה
הַר אֶל תְּהוֹם.
אַךְ עַל סַף נָפְלְךָ – 

לֹא נִשְׁמַעַת הִסְתָּעֲרוּת אָבְדָנִית,
וְיֵשׁ נְכוֹנוּת רַכָּה לָסֶגֶת.
מִשְּׂמֹאלְךָ יֵאוּשׁ, לִימִינְךָ אֱמוּנָה (הַהִשְׁתַּהוּת זְמַנִּית)
מַה מֵּהֶם יָדְךָ מַשֶּׂגֶת? 

לֹא כָּל מַה שֶּׁקָּרֵב אֵלֶיךָ, קָרוֹב אֶצְלְךָ.
חֲתִירָה לְמֶרְכַּז הַמַּעֲגָל, לְמָשָׁל. וִידִיעָתְךָ אֶת
הַקָּצֶה.
הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל. רוֹצִים אוֹתְךָ. וּמָה אַתָּה
רוֹצֶה? 

שֶׁיְּהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ. 

הָרִים הֲרֵי הֵם
תְּשׁוּקַת אֲדָמָה לַשָּׁמַיִם.
לַתְּהוֹם – מַטָּה זֶה קָדִימָה. 

כְּכָל שֶׁקְּרֵבָה הַזִּקְנָה,
קְרוֹבָה הַקְּרִיאָה לְאִמָּא.
מָה הַשָּׁעָה? 

עוֹד מְעַט נוֹהֶרֶת
לִשְׂפַת נְהַר חַיֶּיךָ שַׁיֶּרֶת צְבָאִים.
לֹא כֻּלָּם אוֹהֲבֶיךָ.
אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת אוֹהֲבֶיךָ?
וְאוֹהֲבֶיךָ יוֹדְעִים? 

וּבִכְרֹעַ הַצְּבִי הַנָּכוֹן לִשְׁתּוֹת, אַל תָּשִׂים לֵב
לָעֵינַיִם הַטְּרוּטוֹת, לְאֵפֶר הַמַּסָּע, לַשָּׁנִים
הַשּׂוֹרְטוֹת. הַאֲמֵן בִּרְאִי הַפָּנִים הַבּוֹעֵר; יֵשׁ נִיצוֹץ פּוֹקֵעַ, יֵשׁ שִׂפְתֵי
עֵר. מַה שֶּׁלֹּא תַּאֲמִין בּוֹ, יִכְבֶּה. וּמַה שֶּׁלֹּא יִכְבֶּה,
יִרְבֶּה. תִּרְאֶה – 

בֵּין שִׂיחֵי הַגָּדָה
זְאֵב, הַצָּד בְּמַבָּטוֹ אֶת הַצְּבָאִים. כָּךְ לְךָ
זְמַן, הַצָּר עַל חַיֶּיךָ הַנִּגְמָעִים. קַח לְךָ
זְמַן – בַּקֵּשׁ לְחַיֶּיךָ
חַיִּים. 

מַה קָּרֵב אֵלֶיךָ. מַה קָּרוֹב אֶצְלְךָ
אֱלֹהִים