יֵשׁ לִי טֶקֶס הֲכָנָה אָרֹךְ לַשֵּׁנָה כְּמוֹ כֹּהֲנִים הַהוֹלְכִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה. אֲנִי מְסַדֵּר אֶת הַשְּׂמִיכוֹת שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנוֹת לַכְּנִיסָה כְּמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל הַנִּכְנָס לַעֲזָרָה.
אֲבוֹתַי לֹא הִתְפַּלְּלוּ לְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה מִשּׁוּשָׁן צָפוּ יַמָּה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בְּצִיּוֹן. וְעָלוּ וְטִפְּסוּ בְּחוֹף מַעֲרָב וְתָהוּ בְּסוֹף מַעֲרָב וְטָעוּ בְּסוֹד מַעֲרָב וְתָעוּ.
בְּלֵילוֹת אֵין-שְׁנַת לֵילוֹת שֶׁל נְדוּדִים נוֹתַר לוֹ אִישׁ לְבָד נוֹתַר עָם לְבָדָד הַנֶּאֱבָק עִמִּי – לֹא שָֹרוֹ שֶׁל עֵשָֹו כְּנֶגְדִּי שִׁוִּיתִי – לֹא מַלְאָךְ, לֹא
מחשבות רליגיוזיות על "מתבן 1" (תערוכה קבוצתית בהובלתה של עידית לבבי גבאי) התגובה הראשונית שלי למראה מתבן 1 – קיר המרוצף ב-70 לוחות קנבס, אשר
שאול, מוכר הדגים, או שאויל, כפי שכינוהו אנשי העיירה בולמן, אהב מאוד לספר סיפורים. תושבי העיירה ידעו שתאוותו לספר סיפורים גבלה כמעט בשיגעון. רוב שעות
הייחוס שלו היה מרשים, אבל עקב ירידת הדורות הסתבך תהליך הירושה: הירשלר אחר, בן דוד שני שהיגר אחרי השואה לאמריקה, הכריז על עצמו כאדמו"ר, תוך
שאל שְׁאַל אֶת אֱלֹהַי, אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם לֹא נַחְטִיא. אַתָּה תֵּלֵךְ אֵלַי, אֲנִי אֵלֵךְ אֵלֶיךָ, הַחְלֵף אֶת פִּתְרוֹנְךָ בְּחִידָתִי. אוּלַי, אוּלַי
בְּאֶמְצַע הָ"אֲנִי" נָחַת פִּתְאֹם "אֲנַחְנוּ" בְּקֶצֶב אֵשׁ שֶׁל אַרְבַּע לְדַקָּה וְהַנְּגִיעָה הָאֲרוּרָה סִפְּרָה עַל אֵיךְ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ, כַּמָּה קָהָה לִבֵּנוּ בִּזְמַן הַהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הָאֲנִי מַרְפֵּק נָשַׁק
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָרֵאשִׁית. וּמֵאָז יֵשׁ זְמַן. בָּאוּ הַיְּהוּדִים וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר. בָּאוּ הַנּוֹצְרִים וְאִפְּסוּ שְׁעוֹנָם לְפִי הֻלֶּדֶת אֲדוֹנָם. וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁכִּיְּלוּ אֶת הַסְּפִירָה לְפִי הַהֲגִירָה. תָּמִיד צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
