אני מבקש בראשית דבריי לחזור מאה שנה לאחור, לסוף 1919 – ראשית 1920: העולם היה כמרקחה, יחסי הכוחות בין המדינות נמצאו בתהליך שינוי; העתיד יהיה
"אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם" (תהילים מ"ד ב). פסוק זה הפותח את התיאור ההיסטורי הנדון במזמור מ"ד בתהילים, ופסוקים
Masses of Gentiles in the Jewish State Close to the beginning of the third decade of the third millennium, during the first week of the
בשביל הנס יונאס (1903, מנשנגלדבאך – 1993, ניו יורק), המאה העשרים הייתה מאה של טראומה, הרס ותלישות. לפילוסוף גרמני-יהודי זה – אשר הצליח לברוח מגרמניה
אם העולם המודרני והמנוכר הוא הפריזר, הקיצונים ינצחו בכל פעם. הם פשוט לוהטים
מדי. אז מה ניתן לעשות כדי לחנך למתינות?
מהי "דרך האמצע" במסורת היהודית, ולמה היא חיונית היום? ׀ שלוש טענות אפשריות נגד "דרך האמצע", ומענה עליהן ׀ כיצד לחזק את "דרך האמצע" בארץ
תשומת הלב למצב החירום התמידי של מדינת ישראל, אין בה רק עדות לסכנה השבה ומבצבצת על קיומו של מנהל תקין המחויב לזכויות אדם; היא גם
המתח בין שמרנות לליברליזם, ההבנה שהקצנה של שניהם היא מסוכנת, והתפקיד שממלאת הדת במערך הזה — הם הזמנה לחשיבה מחודשת בתחום של התאולוגיה הפוליטית —
אנו מודים לקרן ד. דן ובטי קאן על תמיכתם בהוצאת כתב העת.
With thanks and appreciation to the D. Dan and Betty Kahn Foundation for supporting this project.
